החלטה בתיק ת"א 5789-07-11

רקע ותמצית טענות הצדדים

1. לפני שתי בקשות לסילוק התביעה על הסף. הדיון בן ייערך במאוחד.

2. מכתב התביעה עולה, כי עסקינן בתביעה במסגרתה עותרת המשיבה לסעד הצהרתי לפיו אין לה קשר לחובות הנתבע מס' 1, אשר היה בעלה וממנו התגרשה. התביעה הוגשה כנגד מספר משיבים ובין היתר, נגד סונול ישראל בע"מ (להלן: "סונול") וכרטיסי אשראי לישראל בע"מ (להלן: "כ.א.ל").

3. סונול טוענת, כי יש לדחות על הסף את התביעה אשר הוגשה נגדה מאחר וישנו מעשה בית דין בעניין הנדון. לטענתה, ביום 1.9.09 היא הגישה תביעה נגד המשיבה ומשלא הגישה המשיבה כתב הגנה ניתן, ביום 24.2.10 פסק דין המחייב את המשיבה. סונול ציינה, כי היא פתחה בהליכי הוצל"פ נגד המשיבה, נמסרה למשיבה הודעה בנדון וכי המשיבה לא הגישה בקשה לביטול פסק הדין ותחת זאת הגישה את התביעה בה עסקינן. לטענת סונול, התביעה בה עסקינן נסובה על טענה אשר הוכרעה זה מכבר ולא הוגש ערעור על ההכרעה האמורה. סונול הוסיפה וטענה, כי התביעה לקונית ונעדרת פירוט או אסמכתאות והיא אינה מגלה עילת תביעה.

4. במסגרת בקשתה טענה כ.א.ל, כי יש להורות על דחיית התביעה נגדה ולחלופין על מחיקתה. לטענתה, עסקינן בגלגול שני של תביעה זהה אשר הגישה נגדה המשיבה. לטענת כ.א.ל, לאחר שהמשיבה הגישה נגדה את התביעה הראשונה, במסגרת ה"פ 4321-03-08, היא הגישה כתב הגנה, בקשה לסילוק על הסף ובקשה להפקדת ערובה ולבקשת המשיבה נמחקה התביעה האמורה תוך שהמשיבה חויבה בהוצאות אשר לא שולמו על ידה ובנסיבות אלו נפתח תיק הוצאה לפועל לשם גביית ההוצאות.

5. עוד טוענת כ.א.ל, כי היא תבעה את המשיבה בבית משפט השלום בחיפה בגין אי תשלום עבור רכישת מוצרים ו/או שירותים אשר ביצעה המשיבה באמצעות כרטיס אשראי אשר  הנפיקה לה. לטענתה, בתובענה האמורה ניתן פסק דין במסגרתו חויבה המשיבה לשלם את הסכומים המפורטים בפסק הדין. לטענת כ.א.ל, פסק הדין האמור מהווה מעשה בית דין בענייננו.

6. כ.א.ל מוסיפה וטוענת, כי מסכת העובדות המפורטת בכתב התביעה אינה נכונה. לטענתה, הרכישות אשר נעשו בכרטיס אשר היא הנפיקה לתובעת הינן בעלות אופי צרכני פרטי.

7. המשיבה מתנגדת לבקשות וטוענת, כי דינן להדחות. לטענתה, כ.א.ל וסונול מנסות להדיר את רגליה מבית המשפט בכדי לכסות על רשלנותן ומחדלן שעה שהן נתנו לנתבע מס' 1 לבצע פעולות כספיות בשמה. המשיבה טוענת, כי היא הגישה בקשות לביטול פסקי הדין אשר ניתנו בת.א 650-09-09 ובת.א 703442/06. לטענתה, בת.א 650-09-09 ניתנה החלטה לפיה על סונול להגיש תגובתה לבקשה. לטענתה, כתבי התביעה לא הגיעו לידיה והיא לא ידעה על ההליכים בטרם נפתחו תיקי ההוצאה לפועל. לטענת המשיבה, התביעות נשלחו לביתו של הנתבע מס' 1, לאחר שהיא כבר עזבה את הבית.

8. בהמשך טענה המשיבה, כי הנתבע מס' 1 ניצל את תמימותה וכי הוא ביצע עבירות של רמייה ופשע. המשיבה שבה וטענה, כי במסגרת הליך הגירושין נכרת בין הצדדים הסכם לפיו הנתבע מס' 1 הצהיר, כי החובות הינם חובותיו והמשיבה אינה קשורה אליהם.

דיון ומסקנות

9. האם יש להורות על סילוקן על הסף של התביעות אשר הגישה המשיבה נגד המבקשות אם לאו.

10. לאחר שקילה ובחינה של מכלול טענות הצדדים והחומר המצוי בפניי מצאתי, כי דין שתי הבקשות להתקבל, כפי שיפורט.

11. הסעד של סילוק תובענה על הסף הינו סעד דרסטי ושומה על בתי המשפט לנהוג בזהירות יתרה בהפעלת סעד זה. סילוק תובענה על הסף הינו בגדר אמצעי הננקט בלית ברירה. די בקיומה של אפשרות, אף קלושה, כי לאור העובדות המהוות את עילת התביעה יהיה התובע זכאי לסעד המבוקש על ידו בכדי שלא להורות על סילוק התובענה.

12. כאמור לעיל, שתי המבקשות טוענות, כי יש להורות על סילוק התביעה אשר הוגשה נגדן בשל מעשה בית דין. מעשה בית דין מורכב משני ענפים: השתק עילה והשתק פלוגתא. הכלל של השתק עילה קובע, כי מקום שתביעה נידונה לגופה והוכרעה על ידי בית משפט מוסמך, שוב אסור להיזקק לתביעה נוספת בין אותם צדדים או חליפיהם, אם זו מבוססת על עילה זהה. הכלל של השתק פלוגתא קובע, כי מקום בו במשפט הראשון הועמדה במחלוקת שאלה עובדתית מסוימת, שהייתה חיונית לתוצאה הסופית והיא הוכרעה שם, בפירוש או מכללא, אז אותם בעלי הדין וחליפיהם יהיו מושתקים מלהתדיין לגביה מחדש במשפט השני, חרף אי הזהות בין העילות של שתי התביעות. על צד הטוען כי קיים מעשה בית דין, מוטל הנטל להוכיח טענתו. קרי, עליו להוכיח, כי מתקיימים התנאים הדרושים לקיומו של השתק.

13. אין מחלוקת, כי במסגרת תביעה אשר הגישה סונול נגד המשיבה חויבה האחרונה בתשלום לסונול. כן אין מחלוקת, כי פסק הדין האמור לא בוטל נכון למועד זה וכי הוא עומד על כנו. פסק הדין האמור מהווה מעשה בית דין בענייננו. אין בטענת המשיבה באשר לבקשה אשר הוגשה על ידה לשם ביטול פסק הדין האמור וכן טענתה, כי לא קיבלה את כתב התביעה ולא ידעה על הגשתו בכדי לתמוך בטענתה, לפיה אין מקום להורות על סילוק התביעה בשל קיומו של מעשה בית דין.

14. פסק הדין אשר ניתן נגד המשיבה בתביעה אשר הגישה נגדה סונול במסגרת ת.א 650-09-09 ניתן ביום 24.2.10 ובקשה לביטולו הוגשה בחלוף כשנה ושמונה חודשים. מאחר ובהתאם להחלטה אשר ניתנה בתובענה האמורה התבקשה תגובתה של סונול לבקשת המשיבה לביטול פסק הדין אשר ניתן נגדה ומאחר ובקשתה של המשיבה לביטול פסק הדין לא נדחתה הרי שאין מקום בשלב זה לדחות על הסף את התביעה אשר הוגשה נגד סונול. מאידך, מאחר ואין מחלוקת, כי פסק הדין אשר ניתן עודנו תקף ולמעשה עסקינן בפסק דין חלוט, הרי שמצאתי, כי הוא מהווה מעשה בית דין בענייננו ועל כן יש להורות על מחיקת התביעה אשר הוגשה נגד סונול.  ברי, כי לו תתקבל טענת המשיבה ויבוטל פסק הדין שניתן נגדה לטובת סונול, כי אז במסגרת התגוננותה בתביעה שהגישה נגדה סונול, סביר כי המשיבה תעלה את כל טענותיה מדוע אין לחייבה בתשלום לסונול.

15. באשר לבקשתה של כ.א.ל אציין, כי אין בעובדה שתביעה זהה הוגשה בעבר על ידי המשיבה ונמחקה בכדי להצדיק היעתרות לבקשתה של כ.א.ל ולהורות על סילוק התביעה נשוא הבקשה שלפניי. אף אם תתקבל טענת כ.א.ל, לפיה המשיבה לא שילמה את ההוצאות אשר נקבעו במסגרת ההחלטה אשר ניתנה בתיק האמור הרי שאין בכך כדי להצדיק את סילוק התובענה שלפניי. יש לציין, כי במסגרת ההחלטה במסגרתה חויבה המשיבה בתשלום הוצאותיה של כ.א.ל לא נקבע, כי תשלומן יהיה תנאי להגשת תביעה חדשה בנדון. ברי, כי מחיקת התביעה הראשונה אין בה כדי לחסום את המשיבה מפני הגשת התביעה שלפניי.

16. עם זאת, כ.א.ל הגישה תביעה נגד המשיבה ובמסגרת התביעה האמורה ניתן פסק דין נגד המשיבה, משזו לא הגישה כתב הגנה. מאחר ופסק הדין האמור טרם בוטל הרי שקיים מעשה בית דין בענייננו. ברי, כי אין בטענה לפיה המשיבה הגישה בקשה לביטול פסק הדין האמור בכדי לסתור את הקביעה באשר לקיומו של פסק דין המהווה מעשה בית דין. יש לציין, כי פסק הדין האמור ניתן ביום 8.5.06 וככל שהוגשה בקשה לביטולו הרי שהיא הוגשה שנים רבות לאחר שפסק הדין האמור ניתן והפך חלוט.

17. בשולי הדברים אציין, כי ההסכם אליו הגיעו המשיבה והנתבע מס' 1, לטענת המשיבה, אין בו כדי לחייב את המבקשות. לפיכך, אין בהסכם זה בכדי להוות שיקול בעת דיון בבקשות שלפניי. אף טענות המשיבה באשר להתנהלות הנתבע מס' 1 אינן רלוונטיות לענייננו.  כמו כן, אין זה המקום לדון בטענת המשיבה לפיה היא לא ידעה על ההליכים אשר התנהלו נגדה ואשר במסגרתם ניתנו פסקי הדין המפורטים לעיל. ברי, כי טענה זו מקומה בבקשות לביטול פסקי הדין דנן ולא בתגובה לבקשות שלפניי.